גזר דין בתיק ת"פ 38110-01-11

הנאשם הורשע, על פי הודאתו, ב-5 עבירות של סחר בסם מסוכן, בעבירה של קשירת קשר לביצוע עוון ובעבירה של קבלת דבר במרמה.

על פי עובדות כתבי האישום, בהם הודה הנאשם, ביום 21/12/2010 סחר הנאשם בסם מסוכן מסוג קוקאין במשקל של 1.1964 ג' נטו, בתמורה לסך של 800 ש"ח.

בנוסף, בארבע הזדמנויות שונות, מכר הנאשם לשוטר סמוי סם מסוכן מסוג קוקאין, כדלהלן: ביום 3/1/2011 במשקל של 0.4903 גר' נטו בתמורה לסך של 650 ש"ח, ביום 6/1/2011 במשקל של 0.4022 גר' נטו בתמורה לסך של 500 ש"ח, ביום 13/1/2011 במשקל שלא פורט בתמורה לסך של 600 ש"ח, ביום 17/1/2011 במשקל שלא פורט בתמורה לסך של 2,350 ש"ח.

כמו כן, עובר ליום 15/7/2010 קשר הנאשם קשר עם אחרים להונות חברת ביטוח. בעל רכב ביקש מאדם נוסף לפנות לנאשם ולבקש ממנו לסייע בהעברת רכבו לשטחים, על מנת שבעל הרכב יוכל לקבל את כספי ביטוח הרכב, לאחר שידווח עליו כגנוב. הנאשם נפגש עם האחרים, במסגרת הקשר, ובתמורה לחלקו בקשר ויתר לו האדם הנוסף על חוב בסך של 3,000 ש"ח. הנאשם ובעל הרכב קיבלו בצוותא חדא מחברת הביטוח סך של כ- 72,800 ש"ח.

לנאשם עבר פלילי עשיר ומכביד, הכולל לא פחות מ-11 הרשעות קודמות בלמעלה מ-50 עבירות, בעיקר עבירות אלימות, סמים ורכוש. העבירות בהן הורשע הנאשם בוצעו על ידו החל מחודש ינואר 1991 ואילך.

עבירות הסמים הנוכחיות בוצעו על ידי הנאשם בזמן שעונש מאסר מותנה תלוי ועומד נגדו בשל עבירה קודמת של סחר בסמים.

עם כל זה, מאז הועמד הנאשם לדין בתיק זה חל מהפך של ממש באורחות חייו. שירות המבחן ליווה את הנאשם במשך כשנתיים, והגיש מספר תסקירים בעניינו. בסופו של דבר סיכם שירות המבחן כי הנאשם סיים שנת טיפול מלאה בקהילה טיפולית, ולאחריה שהה במשך חצי שנה בהוסטל המשך.

לאחר שחלפה תקופת הטיפול הממושכת בה השתתף הנאשם הוא שב לביתו וכיום הוא מתגורר עם משפחתו, עובד בשיפוצים ומשתתף בקבוצה טיפולית ביחידה העירונית לטיפול בהתמכרויות לסמים. במקביל, הנאשם משתתף בקבוצה לעזרה עצמית של נרקומנים אנונימיים, מגיע לשיחות פרטניות קבועות ביחידה ומוסר בדיקות שתן לאיתור סמים. בדיקות אלו מצביעות על כך שהנאשם אינו עושה שימוש בסמים.

עוד ציין שירות המבחן כי חל שינוי מעמיק בדפוסי התנהגותו של הנאשם, וכי הוא משקיע מאמצים רבים בשמירה על דרכו החדשה ועל הקשר עם משפחתו.

לנוכח הליך הטיפול והשיקום הממושך שעבר הנאשם המליץ שירות המבחן להטיל עליו עונש מאסר קצר ככל שניתן, לריצוי בעבודות שירות, בנוסף לעונש מאסר מותנה משמעותי וצו מבחן למשך שנה. שירות המבחן העריך כי עונש מאסר ממושך עלול להוביל להתדרדרות כלכלית של הנאשם, ולפגוע במאמציו לשמר את הישגי השיקום שלו עד כה.

בטיעוניה לעונש התייחסה המאשימה להליך השיקום המשמעותי של הנאשם. בהתחשב בהליך זה ביקשה המאשימה להטיל על הנאשם עונש מאסר למשך 6 חודשים בשל מעשה קשירת הקשר וקבלת דבר במרמה, וזאת על אף שלגישתה מתחם העונש ההולם למעשה עבירה זה נע בין 8 חודשי מאסר בפועל לבין 12 חודשי מאסר בפועל.

כמו כן, לנוכח שיקומו של הנאשם כאמור, מסכימה המאשימה לכך שעונש המאסר המותנה שיופעל ירוצה, הלכה למעשה, בחופף לעונש המאסר הנ"ל, כך שיוטל על הנאשם עונש מאסר למשך 6 חודשים בעבודות שירות.

בנוסף מבקשת המאשימה כי יוטל על הנאשם עונש מאסר מותנה משמעותי וצו מבחן למשך שנתיים.

ההגנה מצידה אינה חולקת על עמדתה העונשית של המאשימה, אלא בשתי נקודות. לטענת הסניגור, ראו ונכון לנכות את תקופת מעצרו של הנאשם, ולהסתפק בצו מבחן למשך שנה.

לטעמי, גם אם תתקבל עמדת המאשימה באשר למתחם הענישה, הרי ששיקומו של הנאשם, כמפורט לעיל, מצדיק חריגה משמעותית ביותר ממנו. יוזכר כי על פי הוראת סעיף 40ד לחוק העונשין בית המשפט רשאי לקבוע את עונשו של נאשם לפי שיקולי שיקומו. במסגרת זו יש להביא בחשבון את האמור בתסקיר שירות המבחן בדבר הסכנה בו יעמוד הליך שיקומו של הנאשם אם יוטל עליו מאסר ממושך.

אני מוצא אפוא לקבל את המלצת שירות המבחן ולהסתפק בעונש מאסר למשך 3 חודשים בשל מעשה קשירת הקשר וקבלת דבר במרמה.

לא מצאתי לסטות בעניינו של הנאשם מן הנוהג לקזז את תקופת מעצרו במסגרת אישום זה, מעונש המאסר שיוטל עליו כתוצאה מהפעלת התנאי.

כאמור, שירות המבחן ליווה את הנאשם פרק זמן ניכר, כך שמסלול השיקום שעבר ידוע לו היטב. כמו כן, שירות המבחן הינו הגורם המקצועי המוסמך לחוות דעתו לבית המשפט באשר לצו המבחן ולמשכו. נראה לי כי אין לסטות מהמלצת שירות המבחן בעניין זה.

אני דן אפוא את הנאשם לעונשים הבאים: